לראשונה זה עשורים, מדינת ישראל מציגה פתרון מבוסס משפטית ומתואם בינלאומית לאחד האתגרים ההומניטריים הממושכים ביותר במזרח התיכון: סוגיית הפליטים הפלסטינים. היוזמה הלאומית החדשה, «שיבה 1948», נועדה להעניק צדק פרטני למי שנעקרו בפועל במהלך מלחמת העצמאות של 1948-1949. התוכנית מציעה מסלול שיבה לפליטי הדור הראשון בלבד, בהתאם מלא לעקרונות המשפט הבינלאומי המוכרים, תוך שמירה על שליטה ריבונית במדיניות ההגירה ועיגון עקרון ההדדיות בתביעות רכוש.

תוכנית המדינה «שיבה 1948»

(התוכנית להשבת העקורים של 1948)

מבוא

מדינת ישראל, מתוך הכרה בנסיבות ההיסטוריות המורכבות של מלחמת 1948-1949 ומתוך רוח של צדק, משפט בינלאומי ועקרונות הומניטריים, מאמצת בזאת את תוכנית המדינה «שיבה 1948».

מטרת התוכנית היא ליצור מנגנון חוקי, הוגן ובר-ניהול לשיבתם של יחידים שנעקרו במהלך מלחמת העצמאות של 1948-1949. התוכנית פועלת אך ורק במסגרת ריבונותה של ישראל ועומדת באמות המידה המשפטיות הבינלאומיות כפי שהן מעוגנות באמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 ובפרוטוקול משנת 1967. התוכנית מוציאה במפורש מכלל תחולתה מעמד פליט תורשתי וחריגים בעלי מניע פוליטי שהוכנסו במסגרת אונר"א.

א. רקע היסטורי

1. במהלך מלחמת 1948-1949 עזבו או נעקרו כ-700,000 תושבים ערבים משטח המנדט הבריטי לשעבר. אלה נחשבים פליטי הדור הראשון.
2. במקביל, יותר מ-850,000 יהודים גורשו או נאלצו לעזוב מדינות ערב (עיראק, מצרים, לוב, תימן, מרוקו ואחרות), לרוב תוך אובדן מוחלט של רכושם.
3. בכמה מדינות במזרח אירופה ובמערבה, ובכללן גרמניה, פולין, ליטא, הונגריה ואוקראינה, אבדו ליהודים בתים ורכוש בתקופת השואה ואחריה.

ב. מסגרת משפטית

התוכנית מבוססת על:

• אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951
• הפרוטוקול לאמנה משנת 1967
• הגדרת מעמד הפליט של נציבות האו"ם לפליטים, כפי שהיא מיושמת בעולם

התוכנית:

• מכירה רק בעקורי הדור הראשון;
• אינה מכירה במעמד פליט תורשתי (כפי שאונר"א מיישמת באופן ייחודי כלפי הפלסטינים);
• דוחה כל זכאות אוטומטית לצאצאיהם של העקורים.

ג. קריטריונים לזכאות

1. על המבקשים הזכאים:
   • להיות עקורים באופן אישי משטח ישראל במהלך מלחמת 1948-1949;
   • להיות ילידי 30 ביוני 1950 או לפני כן, לרבות תינוקות שנולדו לנשים שנעקרו במהלך המלחמה;
   • להציג ראיות מתועדות למגורים בשטח ישראל (תחת המנדט) לפני יולי 1949.
2. הזכאות מורחבת גם ל:
   • אלמנים ואלמנות, אם הם עצמם עקורי הדור הראשון;
   • תושבי הגדה המערבית ועזה, ובלבד שיעברו פיזית לישראל אם יתקבלו.
3. בין הבלתי זכאים:
   • צאצאי העקורים (דור שני ואילך);
   • בני זוג של עקורים שאינם עומדים בעצמם בתנאי הזכאות;
   • יחידים הקשורים לטרור או לעימות מזוין נגד ישראל;
   • מי שהגישו תביעות בינלאומיות נגד מדינת ישראל (אלא אם כן יימשכו במסגרת התוכנית).

ד. הליך הגשת הבקשה

1. יוקם פורטל ממשלתי רשמי, נגיש מכל מקום בעולם.
2. הבקשות יוגשו באופן מקוון דרך חשבון אישי.
3. בין המסמכים הקבילים:
   • ארכיוני המנדט הבריטי או האו"ם;
   • מרשמי אוכלוסין וספרי משפחה;
   • רשומות מינהל מקומי;
   • תצלומים, תעודות, מסמכים משפטיים;
   • כל ראיה קבילה על פי נהלים קונסולריים ישראליים מקובלים.
4. כל הבקשות כפופות לסינון חובה מטעם גורמי הביטחון והמינהל של ישראל, ובכללם שירות הביטחון הכללי (שב"כ), משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה.
5. אם המבקש נחשב סיכון ביטחוני, תינתן דחייה פרטנית בצירוף נימוקים.

ה. תושבות ואזרחות

תושבות

• מבקשים שאושרו יקבלו אשרת א/5, המקנה מגורים חוקיים, תעסוקה, גישה לשירותי בריאות ותמיכה סוציאלית בסיסית.

מסלול לאזרחות

המבקשים רשאים להגיש בקשה לאזרחות ישראלית לאחר:

• ארבע שנות מגורים בתוך תקופה של חמש שנים, וכן
• מעבר מבחן בעברית ברמה «ב'» (בינונית) לכל הפחות.

השוואות בינלאומיות

מדינה	דרישת תושבות	דרישת שפה
ארצות הברית	חמש שנים	אנגלית בסיסית
גרמניה	שש עד שמונה שנים	רמה B1 בגרמנית
קנדה	שלוש שנים	מבחן באנגלית או בצרפתית
קפריסין	שבע שנים	יוונית בסיסית
ליטא	חמש שנים	השפה הלאומית

מדיניותה של ישראל עולה בקנה אחד עם אמות המידה העולמיות להתאזרחות.

ו. קליטה ותמיכה חברתית

1. המשתתפים יקבלו:
   • גישה למערכת הבריאות הלאומית (על פי תנאי אשרת א/5);
   • קצבת קיום, כפי שיקבע משרד הרווחה של ישראל;
   • קורסי עברית מסובסדים (כפי שניתנים לעולים חדשים);
   • הכוון משפטי ואזרחי בסיסי בנוגע לזכויות ולחובות.
2. הדיור אינו מובטח, אך המשתתפים עשויים להיות זכאים לתוכניות תמיכה מוניציפליות מקומיות.

ז. תנאים גאוגרפיים

• המשתתפים חייבים להתגורר פיזית בשטחה המוכר בינלאומית של ישראל (קו 1967).
• מגורים בשטחי הרשות הפלסטינית או ברצועת עזה אינם מותרים לאחר הקבלה לתוכנית.
• מבקשים המתגוררים באזורים אלה רשאים להגיש בקשה, אך עליהם לעבור לישראל עם אישורה.

ח. תביעות רכוש: עקרון ההדדיות

מדינת ישראל מכירה בכך ששאלת הרכוש הפרטי שאבד היא מרכיב יסודי בצדק ההיסטורי. תוכנית «שיבה 1948» מספקת מסגרת לטיפול בתביעות רכוש של פליטים ערבים על בסיס עקרון ההדדיות והסימטריה, בהתאם לאמות המידה המשפטיות הבינלאומיות.

1. ישראל מצהירה על נכונותה המלאה והחד-משמעית לבחון תביעות להשבה או לפיצוי בגין רכוש שאבד לפליטים ערבים, ובלבד שייפתח הליך של השבה או פיצוי בגין רכוש יהודי שאבד בנסיבות דומות במערכת מקבילה של מדינות.
2. מדינות אלה כוללות, בין היתר:

גרמניה פולין ליטא הונגריה אוקראינה מרוקו

אלג'יריה עיראק מצרים לוב תוניסיה סוריה

3. ישראל נכונה להעריך תביעות רכוש על בסיס עקרון 1:1, בין בשטח פיזי ובין בשווי שוק הוגן, עם הצגת:
   • תיעוד רשמי של הבעלות או של האובדן;
   • רשומות קדסטרליות, עירוניות או רשומות מס;
   • הכרה פורמלית של המדינה הנוגעת בדבר בהליך ההשבה.
4. פתיחת הליך כזה עשויה להיתמך בהצהרה רשמית או במסמך משפטי שיוציא גורם שלטוני מוסמך, כגון משרד ממשלתי, בית מחוקקים לאומי או ערכאה שיפוטית מוסמכת, המאשר נכונות להתחיל בהשבת רכוש יהודי או להציע פיצוי. ישראל תראה במסמכים כאלה בסיס תקף להפעלת הליך בחינה מקביל.
5. ישראל מתחייבת להעניק סיוע ארכיוני ומינהלי מלא כדי להקל על איתור ותיעוד של תביעות רכוש יהודי במדינות הנוגעות בדבר. הדבר כולל:
   • גישה לרשומות היסטוריות של קרקע ורכוש;
   • סיוע מקצועי בהכנת ראיות תומכות;
   • תיאום עם ארכיונים בינלאומיים ועם ארגוני זכויות אדם.
6. תביעות רכוש שיוגשו במסגרת תוכנית «שיבה 1948» יטופלו בעדיפות ובדחיפות, מתוך הכרה במורכבותן המשפטית וההיסטורית ובחשיבותן לפיוס.

ישראל אינה סוגרת את הדלת בפני השבת רכוש. נהפוך הוא, היא מזמינה הליך בונה והדדי, המושתת על עובדות, על תיעוד ועל שיתוף פעולה בינלאומי. התוכנית נותרת פתוחה למגע דו-צדדי, לחדשנות משפטית ולדיאלוג רב-צדדי, מתוך חתירה להוגנות, לאיזון ולשלום בר-קיימא.

ט. הליך ערר

1. במקרה של דחייה, רשאים המבקשים להגיש ערר מינהלי דרך הפורטל הרשמי.
2. בין דרכי הפנייה הנוספות:
   • הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בישראל;
   • הגשת עתירה ישירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

תנאים לעתירה לבג"ץ:

• פתוח לאזרחים ולמי שאינם אזרחים כאחד;
• נדרש מיצוי מוקדם של ההליכים המינהליים;
• העתירות חייבות להיות קונקרטיות, פרטניות ומנומקות;
• אין חובה לפנות תחילה לערכאות נמוכות יותר.

י. תיאום בינלאומי

1. ישראל רשאית להתייעץ עם ארגונים בינלאומיים או עם מדינות זרות לשם אימות רשומות וסיוע בתיעוד, אך כל ההחלטות הסופיות נתונות בלעדית למדינת ישראל.
2. התוכנית לא תערב את אונר"א או מנגנוני בוררות חיצוניים.
3. תורמים בינלאומיים עשויים להיות מוזמנים לתמוך ב:
   • תשתיות הומניטריות,
   • שירותי רפואה וחינוך,
   • מסגרות משפטיות להשבה הדדית.

יא. היקף ומשך

• לתוכנית אין תקרה שנתית או כוללת למספר הבקשות.
• חלון הפעילות הראשוני נקבע לשנים 2026 עד 2035, עם אפשרות הארכה לאחר בחינה.

סיכום

תוכנית «שיבה 1948» מציעה פתרון חוקי, הוגן ומציאותי לסוגיה הומניטרית בת עשורים. היא מקיימת את זכותה של ישראל לשלוט בהגירה, ובה בעת מפגינה מנהיגות מוסרית בהתמודדות עם עוולות היסטוריות.

בעגנה את גישתה בצדק פרטני, בהדדיות ובנורמות המשפט הבינלאומי, ישראל מבטאת את מחויבותה למדיניות אחראית והומניטרית, בלי לפגוע בביטחון הלאומי או בשלמות הדמוגרפית.